פסיכותרפיה מהי ?

פסיכותרפיה היא טיפול נפשי ע"י שיחות בלבד. מוסמכים לעסוק בו רופאים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים שסיימו תואר שני במגמה קלינית. השיחות עצמן אינן אמורות להיות שונות במהותן כאשר הן נערכות ע"י בעלי שלושת מקצועות אלה. הפסיכיאטר מוסמך להתאים טיפול תרופתי והפסיכולוג הקליני מוסמך לערוך אבחון בעזרת מבחנים, בנוסף לעיסוק בפסיכותרפיה, אם כי השימוש במבחנים לצורך אבחון קליני הולך ופוחת, בעיקר בטיפול הניתן בשוק הפרטי ועיקר השימוש בהם הוא במכונים העוסקים באבחון מספר גדול של אנשים או במרפאות ציבוריות ובבתי-חולים פסיכיאטריים, בהם פועלים מתמחים המעבירים את המבחנים בין היתר לצורכי הכשרתם המקצועית. במחקרים נמצא כי הריאיון הקליני פנים אל פנים תקף יותר מכל מבחן דיאגנוסטי שהוא. הכשרתם של הפסיכיאטרים לעיסוק בפסיכותרפיה מצומצמת יותר מזו של הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים הקליניים ולכן, באופן ממוצע, מי שזקוק לטיפול בעזרת שיחות בלבד, מוטב שיבקש עזרה מפסיכולוגים ומעובדים סוציאליים קליניים. שיקול נוסף הוא, שמחיר פגישה אצל פסיכיאטר בשוק הפרטי גבוה בממוצע מזה שגובים בעלי שני המקצועות האחרים. ניתן גם לקבל את הטיפול התרופתי אצל פסיכיאטר ולהישאר אצלו במעקב בתדירות נמוכה יחסית ובמקביל לקבל את הטיפול הפסיכותרפויטי אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני. קיימים בארץ מספר בתי-ספר לפסיכותרפיה המכשירים את בעלי שלושת המקצועות לעסוק בטיפול. הכשרה זו היא לרוב בעלת דגש פסיכודינאמי והיא אינה בבחינת תנאי חובה לעסוק בפסיכותרפיה. לצערנו, חוק הפסיכותרפיה נמצא שנים רבות בהליכי גיבוש, אך קיימת הסכמה שבעלי שלושת המקצועות שהוזכרו מוסמכים לעסוק בטיפול נפשי ע"י שיחות. בגישה מודרנית, ליבראלית וגמישה יותר יש המתייחסים גם אל מטפלים ביצירה, הבעה ואומנות כאל פסיכותראפיסטים, אם כי רצוי שהטיפול ע"י אנשי מקצוע אלה יהיה בנוסף או לאחר טיפול אצל פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי.